פרק מב - להחזיר עטרה ליושנה · הקדים רפואה למכה...
אולם מוהרנ"ת האמון על תורת רבו שאין שום יאוש בעולם כלל, ניסה וחזר וניסה בכל זאת למצוא איזה דרך להדפיס הספרים.
הדרך לישועה כבר החלה להסלל ששה שנים לפני כן, בשנת תקצ"ד (1834), עם ביקורו של ר' חיים כהן, דוד אשתו הראשונה של מוהרנ"ת, בברסלב (ראה פרק לג).הוא גר בלמברג, והציע למוהרנ"ת להדפיס שם. לא רק שלמברג היתה מרכז להדפסת ספרי קודש, אלא מאז החלוקה הראשונה של פולין (1772), היתה למברג תחת שלטון אוסטריה, וכך היתה פטורה מחוקי הצנזורה הרוסיים.
הקשר האחרון שהיה למוהרנ"ת עם ר' חיים כהן, היה בשנת תקצ"ד (1834), בדיוק לפני תחילת ימי תלאותיו הקשים, הוא כתב לו שוב במשך שנת ת"ר (1840), ולפני פורים ת"ר קבל את התשובה הראשונה בסדרת תשובות מעודדות.
מוהרנ"ת נזכר אז שרבינו בעצמו רמז לו שספריו יודפסו בלמברג.
ובכן, מוהרנ"ת החליט לנסוע בעצמו לבראד ולמברג בכדי לסדר את ענין ההדפסה, בתקוה שמשם תצא הישועה (אבניה ברזל עמ' נד סימן כ').