פרק מב - להחזיר עטרה ליושנה · אני יודע בברור שצריך לנסוע לשם בר"ה...
מוהרנ"ת חזר לברסלב לקראת סוף הקיץ של שנת תקצ"ט.
הוא קיבל מסמכים חדשים ואישורים תקינים לשהותו בעיר, וכן אישור יציאה לאומאן. ואכן עם התקרב חודש אלול, מתחיל מוהרנ"ת להתכונן לשים פעמיו לאומאן. הוא מעורר את עצמו ומעורר את תלמידיו שיזכו אף הם להיות שם בראש השנה:
"כעת תדע" הוא כותב לבנו במכתב הנושא את התאריך 'יום א' ר"ח אלול תקצ"ט' "שכבר קבלתי תהילה לא-ל בילעט מחדש, ובדעתי לנסוע אי"ה ביום מחר אחר חצות היום, ודעתי חזק לבלי לעכב יותר. וה' יעזור לי בחסדו ליסע למקום שאסע... להשתטח במקום שאשתטח... אשר באמת איני יודע כלל עד היכן הדבר מגיע. אבל זה אני יודע בברור בעזהי"ת שאני צריך לנסוע לשם בכל עת, ובפרט על ראש השנה הקדוש והנורא והאיום מאד מאד, וגם אני צריך לעורר ולחזק אתכם בכל כחי בכל מיני דיבורי אמת שבעולם, שתזכו גם כן להיות שם, כי הוא חייכם---"
מוהרנ"ת הגיע כאמור כחודש לפני ר"ה לאומאן, שם עסק בעניני הקיבוץ, ואף תיקן את ריצפת הקלויז הק', שם יתפללו הציבור בראש השנה.
* * *