פרק מא - שיבה מהגלות · שבועות חדש שלא עבר עלי כזאת...
חג השבועות היה אחד מהזמנים הקבועים, בו נקבצו חסידי ברסלב אצל רבינו בעודו בחיים חיותו. בזמנים טובים יותר המשיכו תלמידיו של מוהרנ"ת את המנהג ובאו גם אליו לברסלב.
אולם לא כן בשנה הזאת... שנת תקצ"ו, שנת גלותו של מוהרנ"ת בנמירוב. היתה זאת הפעם הראשונה שהיה בנמירוב בחג השבועות מאז שנת תקס"ג (שאז שלחו רבינו לביתו. ראה פרק ט').שהוא ותלמידיו פחדו להתאסף ביחד.
בשברון לבו מתאר מוהרנ"ת את אותו חג השבועות והימים הסמוכים להם, במכתב הנושא את התאריך "מוצאי שבת במדבר תקצ"ו":
"בשעה זאת גמרתי ההבדלה, וימי חג השבועות ממשמשין ובאין. שבועות חדש שלא עבר עלי כזאת זה כמה שנים, שאהיה מוכרח להיות בנמירוב, ויהיה פחד מלהתקבץ יחד לומר יחד אקדמות... אם לא מנעו המונעים כי אם אמירת האקדמות של הקבוץ הקדוש שלנו גם כן ראוי שיבוא עליהם מה שיבוא, אך אעפ"כ קויתי לה' שיומשך עלינו קדושת שבועות זמן מתן תורתינו בחסדו הגדול..."
* * *