פרק מא - שיבה מהגלות · מהפכים דברי אלקים חיים...
מוהרנ"ת מבאר בטוב טעם ודעת, כי כל זה אינה אלא התנכלות שוא לדעת רבינו הקדושה, שכל כולה מבוססת להחדיר אמונה תמימה, טהורה ופשוטה בעולם. וכל כונתו באמרו 'לדעת את טבעי העולם' היא היפך מן הקצה אל הקצה מרעיונם הנפשע של המסלפים, כי אדרבה כונתו היא לומר כיצד מתנהגים טבעי העולם ע"פ התורה הקדושה, וכי טבעי העולם נכנעים תחתה.
ובמכתבו שנשלח מנמירוב ב"כ"ה לספירת העומר תקצ"ו" מתייחס מוהרנ"ת לצרה החדשה, על הסילוף בדברי רבינו וניצולה לרדיפות נגד אנשיו. הוא מאריך לבאר זאת בטוב טעם ודעת, וכדאי להביא מדבריו הנפלאים:
"...הנה קול הרעש על עלילת שקר מענין מה שמהפכין דברי אלקים חיים שבספר הא"ב, כבר שמעתי זה קודם פסח ולא היה אצלי דבר חדש, כי כבר שמעתי זה כמה שנים שהמתנגדים מצאו כאן מקום לטעות להחזיק במחלוקתם. כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו, והתורה יש בה שני כוחות, זכה נעשה לו סם חיים, לא זכה נעשה לו סם מות, וכל אחד יכול למצוא בהתורה כרצונו. כמו שראינו שהאפיקורסים מפרשים עיקר תורתינו הק' תורת משה אמת לדעתם הרעה, מכ"ש שאר ספרים קדושים. ובפרט בדורות שלפנינו בענין הספרים שנתפשטו מהבעש"ט ותלמידיו הק' שמצאו בהם החולקים הלומדים, אע"פ שהיה קצתם צדיקים וגדולים בתורה, אעפ"כ חתרו ומצאו כדעתם, כאילו ח"ו תלמידי הבעש"ט ז"ל הנקראים בשם חסידים הם כותבים דברים כנגד התורה ח"ו..."