פרק מא - שיבה מהגלות · זהובים יקרים
בחורף תקצ"ז, חידש מוהרנ"ת את נסיעותיו החורפיות סביב אוקראינה, להפגש עם אנשי שלומינו כדרכו מאז הסתלקות רבינו. הוא נסע לאיזורי טשהערין, קרימנטשוק והסביבה. בדרכו לשם הוא עבר דרך אומאן וטפליק הסמוכה.
כל פעם שמוהרנ"ת נזדמן לטפליק, התאכסן אצל אחד ממקורבי רבינו בשם ר' נתנאל. הלה עשיר גדול היה אבל קמצן מטבעו, הוא היה מתייגע תמיד להתגבר על מידת קמצנותו, וחילק מעות לצדקה.
ר' נתנאל זה נתן פעם עשרה אדומים לרבינו (סכום עתק), ורבינו שיבח אותו מאד על כך, מכיון שנתינת צדקה גדולה כזו היתה אצלו בבחינת מסירות נפש ממש. הוא אמר שהוא מחבב ומייקר את הרענדליך של ר' נתנאל, וכי הרענדל של ר' נתנאל עושה רעש בשמים.
כמו כן בשעה שמוהרנ"ת בנה את הקלויז, התחייב ר' נתנאל לתת שנים עשר רובל כסף, אף הוא סכום עצום בימים ההם, אבל הוא נדרש למאמץ גדול בכדי לתת את הכסף. הוא נתן איפוא את הכסף בתשלומים: בתחילה נתן רק שלוש, וכעבור זמן עוד שלוש, וכן הלאה עד שמילא את כל הבטחתו.