פרק מ - המסור · בלתי לה' לבדו...
"כי מוהרנ"ת היה עוסק תמיד להלהיב לב אנשי שלומינו" כותב ר' אברהם "הן להדפיס ספרי רבינו, ולכתוב ספריו הקדושים, היינו התפילות והליקוטי הלכות הקדושים. והחולק היה יודע היטב כל זה, כי סיפרו לו אנשיו איך שבאים למוהרנ"ת ז"ל על שבתים ועל חנוכה ועל חג השבועות מעיירות שונות אנשים יראים וזקנים לומדים לשמוע דיבוריו שהם בנויים על יסוד צדיק וקדוש ונורא כזה, שהם ממש תורה מן השמים מנחל נובע מקור חכמה, ובפרט ששמע שכל אחד ואחד מהנקבצים אליו נתלהבו ונתחממו ביראת שמים כל כך עד אין לשער..."
"ומזה היה להחולק חלישו"ת דעת... כי כל מי שבא אליו היה רק על עניני גשמיות, היינו משא ומתן ועסקי מסחר, לשאול אם יעסוק במסחר זה או במסחר אחר, עם שותף זה או עם שותף אחר..."
"גם סיפרו לו מהדיבורים שמוהרנ"ת מדבר כשבאו לפניו לשאול מעניני משא ומתן- איזה עצה השיב להם: מה אומר לכם, עצה מזה העולם העובר איני יודע כלל... אך עצה על עבודת ה'-יש לנו ב"ה עצות נפלאות ונוראות וקדושו"ת מרבינו ז"ל לכל אחד ואחד לפי בחינתו מקטן ועד גדול"...