פרק לט - אומאן! אומאן! ראש השנה! · צרה אחרונה מרפאת הראשונה...
סיפורה של אותה נסיעה קשה מאומאן לברסלב דרך לדיזין מתאר מוהרנ"ת במכתבו לבנו:
"ב"ה יום ה', ח' לעשי"ת תקצ"ו. אהובי בני חביבי, אתמול באתי לפה ברסלב לשלום. ובודאי כבר שמעת מה שעבר עלי בלאדיזין (הערת מסדר עלים לתרופה): כי לן אז לינת לילה בלאדיזין, וסבבו המתנגדים הבית אשר התאכסן שם, והתחילו לזרוק אבנים, אשר היו בסכנה כל מי שהיה בבית, ובפרט מורינו ז"ל. אך בתוך כך באה צרה אחרת, אך זאת הצרה היתה רפואה להצרה של אבנים שלא יהרגוהו, היינו שבא הפקיד דשם הנקרא בלשונינו זאסאדאטיל, ולקח אותו לשביה, ועי"ז ניצול מהריגה, והחזיק אותו לערך מעל"ע, ובנס ניצול מהשביה".
מוהרנ"ת מסיים: "ובחסדי ה' נמלטתי. כל משבריך וגליך עלי עברו... כעת עדיין איני יודע היכן אשבות ביוה"כ הבעל"ט".