פרק לח - בבית האסורים · פעולות לשחרורו
תומכיו של מוהרנ"ת בברסלב, עשו כל אשר ניתן לאל ידיהם לשחרר אותו ממקום חושך ואפילה זה, לפחות בערבות. אולם שונאיו הרשעים כים נגרש, לא נחו ולא שקטו, ושכנעו את החוקר המחוזי לא למלאות את בקשתם, למרות שלפי החוק היו צריכים לשחררו בערבות. היתה זו איפוא הוכחה ברורה שהחוקר משוחד בממון רב.
תומכיו של מוהרנ"ת שאלו אותו אם כדאי להגיש תלונה נגד החוקר, אולם מוהרנ"ת סרב, באמרו שזה יעשה את המצב חמור יותר... הם שאלו אותו אם לפחות ישלחו את בקשתם לשחרור בערבות לקמניץ, אולם הוא דחה גם הצעה זו. הוא טען שאם הבקשה תגיע לקמניץ, כבר ימצאו שונאיו דרכים לעכבה.