פרק לח - בבית האסורים · "מדוע אין אתם נותנים כסף כמותם"?...
ר' שמואל וינברג, אשתו ובנו, נגשו למושל ברסלב להתחנן למען מוהרנ"ת. ר' שמואל הסביר שמדובר כאן ב"מחלוקת חסידים", ענין פנימי בתוך הקהילה, שלא קשור כלל לעניני המלוכה והשלטון. אחרי הפצרות, תחנונים ובקשו"ת רבות מר' שמואל, אשתו ובנו, התחיל המושל להתרכך במקצת, והאמין להם שאמת המה מדברים. אולם אחת הוא לא הבין: "מדוע אין אתם נותנים לי כסף כמותם?"...
ר' שמואל השיבו: "המה בעלי כסף, ולנו לא רק שאין כסף לשוחד אלא עוד יש בינינו כאלה שהמה עניים מרודים וצריך להשיג עבורם מעט ממון להחיות נפשם..."
אעפ"כ הבינו ר' שמואל ואנשיו את הרמז הברור, וארגנו מאה רו"כ לתת למושל. המושל הביט בכסף וצחק: "במה נחשב אצלי הסך המועט הזה? הם נותנים לי אלפים ככל אשר אדרוש, ואתם רוצים לשחדני במאה?!"
בכל זאת נטל המושל את המתת, והבטיח לעזור במעט למוהרנ"ת. המושל צוה אז לשומר בית הסוהר להקל את תנאי מעצרו ולתת למוהרנ"ת תא לבדו. גם הירשו לו להכניס כמה ספרי קודש נייר וכלי כתיבה.