פרק לח - בבית האסורים · לקראת ימי הדין הגדול של ראש השנה...
ימים ספורים לפני ראש חודש אלול, נקרא מוהרנ"ת להופיע לפני המושל של ברסלב, שם הודיעו לו על הגירוש העומד להתרחש.
כמה ימים לאחר מכן, נקרא מוהרנ"ת שוב, ואז הראו לו את צו הגירוש. המושל הוסיף ואמר לו, שכל המסמכים הנוגעים למשפטו נשלחו כבר לקמניץ, ומעתה עליו רק להמתין לפסק הדין...
ראש חודש אלול עומד בשער, ומחשבותיו של מוהרנ"ת נתונות כבר לענינים אחרים לגמרי... דעתו שקועה כבר בראש השנה של רבינו... את המשפט והגזר הדין התלוי ועומד עליו אינו אלא "כדי לזכור ולא לשכוח פחד המשפט של ראש השנה---" כמו שהוא כותב אז במכתב לבנו ר' יצחק:
"הנה ימי המשפט והדין הגדול של ראש השנה ממשמשין ובאין... וכבר ברכו את ראש חודש אלול. צריכין לרעוד ולפחד מאד ממשפט זה הנוגע לחיים נצחיים, ואי אפשר לשחד בממון ולפייס בדברים... וכל פחד המשפט שעלי שיש לנו עתה, הוא כדי לזכור ולא לשכוח פחד המשפט של ר"ה, מכל שכן יום הדין הגדול והנורא---כי צריכין להעלות כל הפחדים וכל היראות הנפולות, לבלי לפחד ולהתירא משום דבר אלא מה' לבדו... אע"פ שיודעים כל אחד בנפשו שאינו נקי כלל, אעפ"כ יכולין לשמוח ולחיות חיים אמיתיים, כי יראת ה' תוסיף ימים (משלי י') בחינת יראת ה' לחיים. וזה עיקר שלימות היראה, שדייקא ע"י היראה הגדולה יגיע לשמחה. וצריכין לזכור בכל פעם מה שאמר: מה יש לנו להתבייש?" וכו' (עלים לתרופה קצח).