פרק לו - מפעל הנעליים · ימות זכאי ואל ימות חייב...
ובברסלב, חותנו ואנשיו של המת חיכו בשמחה ובששון לבואו... אבל העגלון חזר בידיים ריקות. הוא התעכב בכוונה בכדי להגיע לברסלב בשעת מנחה כשרוב בני אדם בבתי הכנסת. בבואו סיפר לכל, מה אירע לו לפנחס. מוהרנ"ת אמר שמן השמים ריחמו על פנחס שמת לפני שהתערב במחלוקת.
הסיפור הזה הכה הדים, ורעדה אחזה את אויביו בנפש של מוהרנ"ת. הם עשו את חשבון נפשם שאולי הרחיקו לכת בהתנהגותם עם מוהרנ"ת, הם הרהרו שנית, אולי לא כדאי להמשיך במזימותיהם המרושעות של רציחה, אחרי הכל, אף אחד לא רוצה לשלם בחייו בשל כך... אעפ"כ הם המשיכו להטריד ולהציק למוהרנ"ת בכל דרך אפשרית.
* * *