פרק לו - מפעל הנעליים · בכל מקום שאברח-יהיו עוד ברסלבר...
כל זה לא הצליח להרתיע את מוהרנ"ת, והוא לא פוסק מלהתחזק ולעודד את עצמו ולחזק אחרים:
"עד הנה עזרונו רחמיך שזכינו לשמוע תורות ומעשיות כאלה בתוך רעש ואש המחלוקת עד לב השמים שהיה בימיו ז"ל. וגדולים צדיקיים במיתתם יותר מבחייהם (חולין ז', ב'), שאחר הסתלקותו הקדושה ראינו חידושים נפלאים וניסים עצומים יותר מבחייו, שנתן כח לעייף כמוני, למורדף בלי חשך כמוני, לכתוב ולהדפיס ספרים כאלה ולחבר ולהדפיס תפילות נוראות כאלה, ולקבץ קיבוץ כזה על ראש השנה לאומאן, וגם זכינו לבנות הבית המדרש פה... אי"ה גם אשוב מהרה לברסלב לביתי לשלום".
"אי אפשר לעמוד על סוף דעתם של המתנגדים מה חושבים בזה שרוצים לגרשני מברסלב; הלא אם אסע למקום שאסע, אודיע גם שם אמיתת תורתו הקדושה, ויהיו נעשים שם גם כן ברסלבר חסידים" (שם).
* * *