פרק לה - מנוסה · לידע ולהודיע כי הוא הדיין...
במוצש"ק, לאחר ההרס והחורבן שהתחולל בסעודה שלישית, נכנסו תלמידיו של מוהרנ"ת מעיר ברסלב לבקרו ולנסות לעודדו על כל מה שעבר עליו ועל אנשיו באותו שבת, שככל הנראה שרוי הוא בשברון לב עצום... אולם להתפעלותם הרבה מצאוהו בדביקות עצומה, כשהוא מלחש בינו לבין עצמו: "הילודים למות, והמתים לחיות. והחיים לידון. לידע ולהודיע ולהוודע שהוא אל, הוא היוצר הוא הבורא הוא המבין. הוא הדיין הוא העד הוא בעל דין, הוא עתיד לדון"---(אבות ד': כט)
ושוב עלינו לציין, כי זכרון התכלית הנצחי לא מש ממוהרנ"ת לרגע אחד בכל ימי חייו, והדבר בא לידי ביטוי נפלא בשעותיו הקשו"ת ביותר, שאז לא חלי ולא מרגיש מכל הנעשה סביבו, אחת היא מחשבתו: הילודים למות... לידע ולהודיע כי הוא היוצר והוא עתיד לדון-ותו לא מידי...