אור ברסלב
באש ובמים פרק לה - מנוסה › כצאן לטבח יובל למכה ולחרפה---

באש ובמים

פרק לה - מנוסה · כצאן לטבח יובל למכה ולחרפה---

יורדים לחייהם

לא רק חסידי ברסלב היו נתונים למכים, אלא הסכנה ריחפה אף על ראשם של אלה שניסו לסייע בידם. אנו למדים על כך ממאורע שהתרחש באותה שנה, בימים הסמוכים לער"ח ניסן, המתואר בספר "ימי התלאות":

"ר' ראובן יוסף היה דר בעיר הייסן, שאנשי העיר הזאת היו החסידים המתנגדים, ואנ"ש מברסלב כשהיו נוסעים לאומאן שהדרך היא על עיר הייסן, היו ישנים בביתו של ראובן יוסף הנ"ל והוא היה מקבל אותם בסבר פנים יפות ובאכילה ושתיה ככל צרכם".

"וקצת שנים לפני המחלוקת עברו שם אנ"ש ביום כ"ח אדר כדי לבוא למחרת בערב ר"ח ניסן על הציון הק' באומאן. ובבואם לפני ר' ראובן יוסף הנ"ל מצאו אותו שוכב על מיטתו במחלה מסוכנת סמוך למיתה, ולא היה יכול לטעום שום דבר, גם לא היה יכול עוד לדבר, וכשאנ"ש ראו זאת דוה לבם ע"ז מאד מצד אהבתם אותו ומצד ביטול אכסניא טובה ויקרה זאת שתתבטל במותו, כי כבר היה לאחר יאוש בלב כולם".

"וקבלו על עצמם, שבבואם למחרת בער"ח באומאן על הציון הק', והיה בקשה ותפילה הראשונה שלהם על רפואתו, כי השי"ת רב להושיע, וכן עשו. וברחמי השי"ת נתקבלה תפילתם ומאז והלאה התחיל להתרפא מיום ליום עד שנתרפא בשלימות".

"ואולם אח"כ כשעברו קצת שנים ונתעורר תבערת המחלוקת הנ"ל, ומכתבי (הנידויים והחרמות-הכותב) יצאו ונתפשטו, ויירא ר' ראובן יוסף מהמתנגדים שלא יעשו לו רעה, אז התחילו בני ביתם לדבר על לבו שיסע למנהיגם של המתנגדים להכניע עצמו נגדו. והוא נתפתה לדבריהם, כי נדמה לו ברור שאם לא יכניע עצמו לנסוע אליו יהרגוהו המתנגדים בלי ספק... כי אם לא היה מסכים על דבריו בודאי היו מכים אותו החסידים מכת רצח כאשר קרה פעם אחת לרב אחד... שלא רצה להכניע עצמו והכו אותו החסידים בצדו השמאלית עד שנחלה ומת. ומחמת כל זה הכניע עצמו ר' ראובן יוסף הנ"ל..."

"וחזר אח"כ לביתו, ותיכף בבואו לביתו, חזרה עליו מחלתו הנ"ל וכבדה עליו מאד עד שנפטר. ואז ראו עין בעין אשר כל חייו ורפואתו אז ממחלתו היתה רק ע"י התפילה של אנשי מוהרנ"ת על ציון אדמו"ר זצ"ל" (ימי התלאות כ"ג).

* * *

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה