פרק לה - מנוסה · הולכים וקורעים הספרים הקדושים---
ועתה ישים נא אדוני אל ליבו הטהור, אחרי אשר דרכו הטוב לתווך השלום בישראל, לעשו"ת משפט שלום בין איש לרעהו, וכמה פעמים הוא מוכרח לוותר להחייב בשביל לפשר ביניהם... קל וחומר בן בנו של קל וחומר אלף פעמים, כמה וכמה מחויב מי שיש בידו לתווך השלום בענין מחלוקת עצום כזה, שיש בו חשש סכנות נפשו"ת וחילול ה'. כי הם הולכים וקורעים הספרים הקדושים שחיבר אדונינו מורינו ורבינו הרב הקדוש זכר צדיק וקדוש לברכה, ורומסים אותם ברגליהם, וזורקים אותם לאשפתות ולמקומות המטונפים. הנשמע כזאת? או הנראה כמוהו?! ואינם נותנים אל לבם להסתכל בתוך הספר לראות, ולהבין בו, אם ראוי לבזותו כל כך...