פרק לה - מנוסה · בדמע מתוך שמחה...
"וגם עתה אני כותב בדמע מתוך שמחה שזכינו בתוך הסתרה שבתוך הסתרה כזאת לידע מאמיתת נקודת האמת אשר הוא חיינו לנצח. כי העולם הזה הבל הבלים וימינו כצל עובר, וכבר פרחו כמה ימים וחדשים מהחורף הזה אשר עבר עלינו מה שעבר, ומה פעלו המתנגדים ברשעותם הרו עמל וילדו שקר, והוסיפו אש הגיהינום עליהם ורוח זלעפות מנת כוסם, ועלינו חמל ה' והצילנו מתועים כאלה שקורעים ספרים קדושים ונוראים כאלה, ומבזים אותם כל כך, ומוסרים ושופכים דם כשרים כל כך... בודאי אפילו טיפה דם אחת ששפכו מאתנו, ושום פרוטה של ישראל שעשקו מאתנו לא נאבד... ועלינו יזרח ה' חסדו, ובודאי הכל הוא לנו לכפרת עוון ומחילת חטא וכו', כי השי"ת יודע שאנו הולכים בתמימות באמת כאשר הורונו רז"ל. ומה שעבר אנו מחויבים לקבל בשמחה לכפרת עוון ולצעוק על להבא שיעשה למען שמו הגדול ויצילנו מהם... ויאמר די לצרותינו".
* * *