פרק לג - הקלויז · דבר ומגיפה
השנה תקצ"א (1831) היתה אחת השנים הקשו"ת לפזורת ישראל באוקראינה. צרת הקנטוניסטים עדיין היתה בעיצומה, מלבד זאת נוספה בשנה ההיא מגיפה קשה, מגיפת החולירע, שהפילה חללים רבים.
אחת הערים הראשונות שנפגעה קשו"ת מהמגיפה, היתה טולטשין, מקום מגוריו של ר' יצחק, בנו של מוהרנ"ת. מוהרנ"ת כתב לו שיבוא מיד לברסלב עם משפחתו. אולם לאחר הרהור שני הסיק מוהרנ"ת אחרת: בברסלב השתכנה אז פלוגה מצבא הצאר במטרה לצוד נערי ישראל לקנטוניסטים. וכל עת ישבם שם הציקו ליהודים באופן מבהיל.
לבסוף, אמנם לא הגיע ר' יצחק לברסלב, והיתה בכך טובה כפולה, מכיון שהמגיפה הגיעה לברסלב כמה שבועות לאחר מכן. בת השכן ר' יונה נספתה מהמגיפה. כמה אורחים שהתאכסנו אצל מוהרנ"ת גם חלו, כולל אחד בשם ר' שמואל מנמירוב, שנפטר כמה ימים לאחר מכן. הוא לא היה היחיד מבין תלמידי מוהרנ"ת שמתו במגיפה. שונאיו של מוהרנ"ת ניצלו גם את הימים הקשים של המגיפה הנוראה אשר כמעט ואין בית שאין שם מת, בהפיצם עלילה שפלה "כל מי שרק מתקרב אל מוהרנ"ת-מת!" רח"ל.