פרק לג - הקלויז · בניית הקלויז בשני רובלים...
ההקרבה הגדולה של ר' מנדל למען המצוה, הפעימה מאד את לב מוהרנ"ת, ומעתה היתה היא היסוד החזק ביותר לבניית הקלויז. מוהרנ"ת חש כי הנה נבנה יסוד איתן ומוצק, ובודאי יזכה להתגבר על כל המכשולות ולבסוף יעמוד הבנין על תילו.
סיפור זה ניצל מוהרנ"ת היטב, ובבקרו אח"כ אצל החסידים העשירים בטשהערין, היתה תביעתו חזקה: "העני הזה נתן את כל רכושו, תנו אתם גם כפי יכלתכם!"...
בתקופה מאוחרת יותר, בעת שהקלויז כבר עמד על תילו היה מוהרנ"ת אומר: "עם שני הרובלים של ר' מנדל בניתי את הקלויז"! (שיח שרפי קודש א'-תק"ע).
וכן ידועה שיחתו הנפלאה של מוהרנ"ת: "עלינו לשאול את עצמנו אם בניית הקלויז היתה מכספם של העשירים או מרצונותיהם של העניים... מן היושר לומר שרצונותיהם של העניים, הם שבנו את הקלויז"... (רבי אליהו חיים רוזין).
אמנם האבן הפינה ניצוקה, היסוד נקבע, אולם תכנית נעלה ונשגבה כמו זו של בניית הקלויז-שהיה עתיד להיות נקודת המרכז לתקופה של מאה שנה עבור חסידי ברסלב בכל מקומות פזוריהם-בהכרח שלא תעבור בנקל: "וכל מה שעבר בזה-כותב מוהרנ"ת-אין פנאי לספר, כי בודאי רבו המניעות והתנגדות אחר כך בלי שיעור..." הרבה מניעות, כיסופים, עוד מניעות, ושוב עוד כיסופים... עד שזכו לגמר המיוחל.
גיוס הכספים לצורך זה היה קשה ביותר, בהיות רוב חסידי ברסלב עניים מרודים, ולכך נתלוותה ההתנגדות המרה שהשתוללה אז. סאה מלאה וגדושה של צרות ויסורים עברו על מוהרנ"ת עד שזכה לכתוב את המילים הבאות: "והשי"ת ברוב נפלאותיו גבר חסדו עלינו עד שגמרנו הבנין"... וזה היה בשנת תקצ"ד (1834), אך עד שזכה לזה קרו הרבה מאורעות...
* * *