פרק לב - הגזירות · הגזירה נגד ספרי החסידות
ותהי ראשית דרכם הרעה להתנכל לספרי הקודש, מקור חיותם והמשכיותם של העם היהודי. ואכן בשנת תקצ"ז (1837), אסר שלטון הרשע-תחת השפעת לוינסון, כמה סוגים של ספרים קדושים, ביניהם ספר הזוהר הקדוש, כתבי האר"י, תורות הבעש"ט ותלמידיו עד דור שני ושלישי, ובמיוחד יצא הזעם נגד ספריהם הקדושים של הרב בעל התניא ושל רבינו, בטענה שהספרים הללו מכניסים את העם לדיכאון...
אולם לאמיתו של דבר, סיבת הגזירה על ספרים אלו דוקא, היתה, משום שהשפעת הספרים הללו היתה גדולה עד מאד בחיזוק האמונה, ונתנה כוח ואון בידי ההוגים בהם ללכת עד כדי מסירות נפש למען שמו יתברך ולא להתפעל כלל משלטון הרשע, כפי שאכן הוכח עד השנים האחרונות, כיצד החזיקו החסידים הללו את עצמם ושמרו על גחלת היהדות במסירות נפש חרף כל מה שעבר עליהם מצד אנשי השלטון הרשע.