פרק לא - תקוות ואכזבות · סיום הדפסת ה"ליקוטי תפילות"
אחרי ראש השנה תקפ"ד (1823-4) המשיך מוהרנ"ת בהדפסת הספר "ליקוטי תפילות". הוא נעזר ע"י חסיד שבא לראש השנה לאומאן: "והשי"ת בנפלאותיו הנוראות שלח אז בלב אחד מאנ"ש איש כשר וישר שהתנדב לבו פתאום בהיותו בדרך קודם שנתוועד עמי בראש השנה הנ"ל ליתן סך מסויים בשביל הדפסת התפילות".
אולם עד שמוהרנ"ת זכה וה"ליקוטי תפילות" כולו יראה אור עולם, עברו עליו כמה וכמה מניעות וקשיים. שרר אז מחסור בכל הפריטים הדרושים למכונת הדפוס. קשה היה מאד להשיג את האותיות הדרושות, כמו כן היה מחסור חמור בנייר ודיו, בנוסף על עוד מניעות שונות ומשונות שהתנוצצו בכל עת, "אך השי"ת עזרני וחיזק את לבבי... עד שגמרנו כל הנ"ל".