פרק לא - תקוות ואכזבות · זכיתי להיות על אדמת הקודש
לאחר טלטול ונדידה בדרכים כשנה תמימה, שב מוהרנ"ת לביתו. הוא היה עייף ותשוש, אך שבע-רצון עד למאד. הוא זכה למלאות את מאווי נפשו: להיות על אדמת הקודש, וללכת ארבע אמות בארץ ישראל...
"באותה שנה, היא שנת תקפ"ב (1822)" מסכם מוהרנ"ת את מסעו "נסעתי לארץ ישראל עם ר' יהודה אליעזר, וזכיתי להיות על אדמת הקודש, וחזרתי משם באותה השנה. ובשנת תקפ"ג (1823) באתי לביתי בשלום".