אור ברסלב
באש ובמים פרק לא - תקוות ואכזבות › בין תקוות לאכזבות

באש ובמים

פרק לא - תקוות ואכזבות · בין תקוות לאכזבות

קול רינה באהלי צדיקים

למחרת יום כיפור תקפ"ה, ביום הנקרא "שם ה'" (עיין לקו"ת סי' ס"ו) קיבל מוהרנ"ת, לשמחתו הרבה, אגרת מוילנא, בה מודיעים לו כי תמורת סכום פעוט יקבל רשיון לפתוח את הדפוס מחדש. "ותיכף הודיתי להשי"ת... ושלחתי מיד בפאסט הראשון ביום ג' בשבוע ההוא את הסך שכתבו לי, ועתה אנו מצפים בכל עת לישועת ה' שיגיע הרשיון ויפתחו בית הדפוס, ותחזור העטרה ליושנה להדפיס ספרי רבינו ז"ל להאיר פני תבל, לגלות אמיתתו בעולם".

אולם על אף כל ההבטחות, עדיין לא נפתח הדפוס בפועל, ורק שנה לאחר מכן, באיסרו חג סוכות תקפ"ו (1826) התירו את החותם שהיה טבוע על חדר הדפוס בביתו של מוהרנ"ת. אולם-מציין מוהרנ"ת: "אבל הדפוס בעצמה עדיין חתומה, עד ירחם ה' מהרה".

בינתיים השקיע מוהרנ"ת עצמו בכתיבה ועריכה מחדש של ספרו "קיצור ליקוטי מוהר"ן", שם סיכם את התורות מליקוטי מוהר"ן, בהוציאו מהם עצות למעשה בקיצור.

באמצע החורף של אותה שנה הגיע למוהרנ"ת מכתב מהרשויות בווילנא, בו הם מבשרים לו שבקרוב יקבל הודעה רשמית לרשיון דפוס. אבל הרשיון לא הגיע. "ועברה כל השנה ועדיין תוחלתי נכזבה, כי לא הגיעה תשובה נכונה משם".

בראש השנה תקפ"ז, הגיע מוהרנ"ת כדרכו לאומאן, שם יעצו לו ידידיו הקרובים שיפסיק לצפות לרשיון מהמלוכה על בית הדפוס שלו, אלא ידפיס את הספרים הנדרשים בבית דפוס מאושר ומסודר. הדבר נתקבל על לבו, הוא החל להבין שכבר אין טעם להתעקש, ונטש לעת עתה את רעיונו להדפיס את הספרים לבדו. ואכן היתה זו עצה טובה, כי אילו היה ממתין עד שיוכל להדפיסם בעצמו, יתכן מאד שלא היה מדפיס יותר את הספרים.

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה