פרק כט - באש ובמים · עם לא ידעתי לשונו...
הוא המשיך ללכת עד שהגיע לרובע האירופאי, האנשים הללו קרובים היו יותר למוהרנ"ת, והם נקראים שם "פריינקין" "ואלו האנשים כשראו אותי היו כמו מחותנים עמי, והתחילו לקרב אלי ולדבר עמי קצת מחמת שאנו כולנו מאקלים אחד מאירופע, אבל גם עמהם לא יכולתי לדבר כי רובם ככולם מדברים בלשון איטליא וסלוויטקא..."
בתוך כל זה ראה מוהרנ"ת פתאום שרב החובל נעלם ממנו, והוא נשאר לבדו.