פרק כח - איסטנבול · תליתי עיני למרום...
אעפ"כ חשש מוהרנ"ת מאד כי בסופו של דבר יתבעו מהם את הסכום העצום עבור שני היהודים הנוספים שלא הגיעו, וגם בלאו הכי, מצבו הכספי היה קשה מאד. "תליתי עיני למרום, ואמרתי: רבונו של עולם! אני שלך, ומעט המעות שבידי הכל שלך, כרצונך עשה עמנו. כי ידעתי שבאם ח"ו יעשוק אותי האדון הזה בודאי תעזור לי ותזמין לי ממון אחר, אך בבקשה ממך הצילני מידו, ואל יהיה נמסר ממון ישראל ביד גוי בחינם, ואל תצער אותי כל כך..."