פרק כח - איסטנבול · ההכנות האחרונות להפלגה
מוהרנ"ת ור' יהודה אליעזר ירדו לתאו של רב החובל, אך לא מצאהו שם. לשמחתם מצאו אחד מהמלחים שהיה מכיר בלשון אשכנז, הלה קיבל אותם בסבר פנים יפות. מוהרנ"ת מציין כי בספינה כבר התפרסם על דבר בואם של שני יהודים להצטרף להפלגה, בהיותם היהודים היחידים בספינה. הוא ביקש מהמלח הלזה שיסייע בידם להביא את מטלטליהם וחבילותיהם שעדיין לא היו על הספינה. לבסוף נאלץ מוהרנ"ת בעצמו לרדת עם ספינה קטנה לרציף להביא בזריזות את החבילות בטרם תיכנס השבת.
ברציף פגש שוב בידידיו שבאו ללוותו, שעדיין לא עזבו את הנמל. הם נפרדו עוד הפעם עם מוהרנ"ת בשמחה מופגנת "בדרך אהבה וגעגועים גדולים וגם צעקנו להם בקול גדול 'חיים ושלום'! ותיכף העלו המאטארסין כל החפצים שלנו, ואנחנו קבלנו מהם, והכל בזריזות ובשמחה... ועדיין לא בא הקאפיטאן להספינה".