פרק כז - "לך לך" · רדיפת המחשבה
אם כי כל דעתו ומחשבתו של מוהרנ"ת נתונים היו לענין הנסיעה לארץ ישראל, אבל עדיין הספקות והתהיות לא עזבוהו.
"לפעמים נגמר בדעתי לנסוע בודאי, ולפעמים להפוך, ולפעמים הייתי מסופק בלי הכרעה, אך נתיישבתי בכל פעם: 'מה לי לבלבל דעתי לעת הזאת, לעת עתה אני כאן, ואני צריך לנסוע מעיר הזאת לעיר הסמוכה הצריכה לי, ומה לי לדאוג ולחשוב על יום המחר. שיגיע העת שאצטרך ליסע לאודסה, אז אתיישב בדעתי!' וכל זה הוכרחתי ליישב בדעתי פעמים הרבה אין מספר כדי להשקיט רדיפת מחשבתי שהיתה טרודה ומבולבלת בכל פעם בענין זה" (ימי מוהרנ"ת ב' ל"ט).
בעודו בטשערין, פגש מוהרנ"ת את ר' שלמה, בנו של ר' לייב דוברובנר, שהיה גר בניקולייב. ר' שלמה היה בדרך לניקולייב לבקר את אביו. העיר ניקולייב היתה בדרך לאודסה, בדרך לארץ ישראל. מוהרנ"ת החליט להצטרף אליו, כי אמר שעל ידו יגיע בנקל לניקולייב.
* * *