פרק כז - "לך לך" · ההשתוקקות להיות בער"ח שבט באומאן
באותו יום ראשון, יצא מוהרנ"ת מהייסין בכיוון לאומאן. מוהרנ"ת השתוקק מאד שעד יום ג' שהוא ערב ר"ח שבט יגיע לאומאן, אולם עדיין היו לו מניעות קשו"ת על זה, כי קשה היה מאד לשכור עגלה שתביאהו עד אומאן.
הוא הגיע לטפליק, והנה כבר הפציע יום שני. מוהרנ"ת מציין כי הוא היה בהול מאד, כי: "למחרתו הוא ער"ח שהייתי אץ ובהול מאד להיות שם על ציון הק' בתוך אנ"ש כדרכינו בכל שנה ושנה מיום הסתלקותו להיות באומאן על ציון הק' שלו בער"ח שבט, ע"כ הייתי בהול מאד מאד".
לבסוף הזמין לו השי"ת עגלה, אולם הוא נאלץ לשלם עשרה זהובים עבורה, סכום גדול מאד, כדי שתביאהו לאומאן עוד באותו יום שלמחרתו הוא ער"ח שבט.