פרק כז - "לך לך" · ההיכרות עמנו לא תאבד לעולם
עוד מספר מוהרנ"ת מאותו ביקור בקמינקה: "בשבת בבוקר היה אצלי רך בשנים אחד ושמו שמואל שהיה יכול לנגן היטב, וניגן לפנינו הרבה, וגם הוא נמשך אחרינו מאד, ודיבר עמי קצת ביום א' בבוקר בתשוקה גדולה וכיסופים נמרצים להתקרב להאמת אך גבה טורא בינו לבינינו (הר גדול הפסיק בינינו) כי רחוק ממנו הדרך, והמתנגדים רבים שם מאד ובפרט אביו הוא מתנגד גדול מאד אבל אעפ"כ טוב לפניו שיש לו היכרות קצת עמנו, כי גם זה לא יאבד לעולם..."