פרק כז - "לך לך" · בדרך להייסין
בגלל תנאי מזג האוויר החורפי, לא הצליח מוהרנ"ת להשיג עגלה עמה יוכל לעשו"ת את כל הדרך עד אומאן. הוא שכר איפוא עגלה רק עד הייסין, אולם מיד עם תחילת הדרך התחילה להשתולל רוח סערה עזה ושלג גדול החל לרדת ארצה. אולם הוא התגבר על עצמו והמשיך בנסיעה, אך נאלץ להתעכב בכפר סמוך להייסין, עד שוך הסערה, וללון שם באיזה אכסניה.
ושם באותו כפר-מספר מוהרנ"ת: "היה המוכסן שיכור גדול מאד, אבל קיבל אותנו בסבר פנים יפות, ועשה סעודה עבורינו, והפליג לדבר בשכרותו מיקרת חשיבות קדושת ישראל, ומיאס מאד, והתלוצץ מאד מאמונתם של העכו"ם, ואצל השולחן ישבו אנשי הייסין, ושיבח בפניהם את אדמו"ר ז"ל ואנשיו, ושימח אותי קצת ע"י שכרותו ודבריו..."
למחרת, ביום ו' בבוקר הגיע להייסין. מכאן היה בדעתו להמשיך לטפליק, לשבות שם בשבת, אך מחמת מזג האויר הקשה הוכרח להשאר בשבת בהייסין.
* * *