פרק כו - געגועים לארץ ישראל / הדפוס · "אש תוקד בקרבי... לזכות לבוא לארץ ישראל"
געגועיו העזים של מוהרנ"ת לארץ ישראל התחילו שנים רבות קודם שביצע את מחשבתו ועלה אליה. תורותיו ושיחותיו הרבים של רבינו אודות מעלותיה הנשגבות של הארץ הקדושה, והזכות הגדולה לעלות אליה, הציתו בנשמתו את תבערת הכיסופים לעלות לארץ ישראל הלכה למעשה.
"זה ימים רבים שיש לי כיסופים וגעגועים והשתוקקות לארץ ישראל" כותב מוהרנ"ת "ולמן היום אשר שמעתי מרבינו ז"ל התורות המדברים מעוצם קדושת ארץ ישראל, ומכולם מובן שכל קדושת איש הישראלי תלוי בארץ ישראל-מאז ועד הנה אש תוקד בקרבי בוער כרשפי אש שלהבת י-ה לזכות לבוא לארץ ישראל, ובפרט מעת ששמעתי התורה הנוראה "ט' תיקונין".
בתורה זו "ט' תיקונין" הפליג רבינו במעלת הנוסע לארץ ישראל. רבינו אמר אז: "כל מי שרוצה להיות איש ישראלי, דהיינו שילך מדרגא לדרגא, אי אפשר לזכות לזה כי אם על ידי ארץ ישראל. ואמר אז: כשמנצחין המלחמה ובאין לארץ ישראל-אז נקרא איש מלחמה. כי קודם שבאין לארץ ישראל, אז אל יתהלל חוגר כמפתח, אבל כשמנצחין אז נקרא איש מלחמה. ואחר כך אמר כל התורה הנ"ל איך זוכין לבוא לארץ ישראל. אשרי אוזן השומעה!".