פרק כה - "ואני תפילה" · התפילות-לכל המדריגות שבעולם
מוהרנ"ת מרחיב את הדיבור אודות זה, שאמנם תפילותיו בנויות על התורות שבליקוטי מוהר"ן, בהקדמה לספרו: "כי דברי רבינו ז"ל הם כלליות גדול מאד מאד, וכל תורה ותורה כלולה מכל התורה כולה ומכלליות ישראל ומכלליות כל הדברים שבעולם, וכל אדם כמות שהוא בין אם הוא בתכלית מדריגה העליונה בין אם הוא בתכלית דיוטא התחתונה, הכל כאשר לכל מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין כולם יכולים למצוא עצמם עם כל בחינותיהם בתוך כל תורה ותורה של רבינו הקדוש והנורא ז"ל, ועל כן על ידי כל תורה ותורה יוכל כל אדם שבעולם בכל עת ובכל זמן לפרש שיחתו יהיה איך שיהיה".
כדוגמא תופס מוהרנ"ת אחת מהתורות, וכיצד הוא יסד עליה תפילה, פשטה והרחיבה עד שנעשתה שוה לכל נפש בכל מצב. וכן הוא כותב:
"גם על פי פשוטו יכולים להבין זאת, שיכולין לפרש שיחתו על ידי כל תורה ותורה, למשל התורה 'בחצוצרות וקול שופר' (בסימן ה' בליקוטי מוהר"ן) שמתחלת: 'כי חייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם, נמצא כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות בכל עת בתיקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם'... והנה אם באמת יזכנו השי"ת לקיים דבריו כפשוטו, בודאי יוכל כל אחד ואחד לפרש שיחתו על פי דרך זה ע"י כל תורה ותורה... כי יתחיל לומר במר נפשו, הלא בשבילי נברא העולם, כי כך הזהירו אותנו חכמינו ז"ל שהוא חיוב על כל אדם לומר כך שכל העולם לא נברא אלא בשבילי, וכמה אני רחוק עכשיו מזה... על ידי זה דייקא ישפוך לבו כמים נוכח פני ה' כשיסתכל על עצמו כמה הוא רחוק מזה ע"י מעשיו, ודייקא על ידי זה יכנס בדברים עד שיוכל לדבר ולפרש כל לבו, את כל נגעי לבבו ומכאובי נפשו באותו העת וכיוצא בזה..."