אור ברסלב
באש ובמים פרק כד - בעיר ברסלב › מפלתו של נפוליון

באש ובמים

פרק כד - בעיר ברסלב · מפלתו של נפוליון

מבית לבית

תחילת שנת תקע"ב (1812) ראתה את נפוליון מתקדם לתוך רוסיה. בשנת תקס"ז (1807) חתמו הוא והצאר הרוסי אלכסנדר הראשון, על "הסכם טילסיט", שבהשראתו חילקו למעשה את אירופה ביניהם. אולם לא עברו אלא כמה שנים, והצאר הפר את ההסכם. נפוליון העמיד איפוא את "צבאו הגדול" שמנה יותר מחצי מיליון חיילים, ופלש לרוסיה בקיץ תקע"ב. בסוף השנה הגיע עד מוסקבה, אולם חייליו כבר התעייפו, ובעל בריתה הטבעי של רוסיה-החורף הקשה שהתקרב, אילץ אותם לסגת.

יהודי רוסיה, שלא היו קשורים באופן ישיר לשדה הקרב, היו חלוקים בדעתם בהערכתם את מסעו של נפוליון. חלק מהצדיקים של אותו דור שמחו במסע כיבוש זה של נפוליון, וראו בו תקוה לישועה והשתחררות מהמושלים הרוסיים האכזריים, שרדו בישראל רבות בשנים. אולם החלק השני של רועי הדור, והוא היה הרוב, התנגדו לנפוליון בכל תוקף, ביניהם נמנה גם הרה"ק רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד, הם טענו שכל ההטבות שמבטיח נפוליון ליהודים ופעולותיו להשפיע על עם ישראל שילמדו חכמות והשכלה-יהיו לרועץ ליהודים, שבכך יתרחקו ח"ו משרשם היהודי, ויתערבו בגויים חלילה. הגם שבעניני גשמיות היטיב לכאורה נפוליון ליהודים יותר מאשר הצאר העריץ.

מסופר, שבאותו פורים כאשר קרא הרה"ק המגיד מקאזניץ את מגילת אסתר, כשהגיע למילים "אשר החילות לנפול וכו'" זעק בקול גדול "נפול תפול-נפוליון תפול!"...

לבסוף נחל אמנם נפוליון מפלה מוחצת. המתנגדים נתפסו אז על כמה מגדולי החסידות שתמכו בו והביאו את אשמתם לפני הצאר, כאשר בו בזמן הוציאו חרם נוסף נגד החסידים. מאחר שתמיכתו של רבי שניאור זלמן בצאר היתה גלויה וידועה לכולם, הוא הצליח להנצל מנקמת הרשויות. אולם הצאר אלכסנדר השתכנע יותר מתמיד שנתיניו היהודים, שמנו למעלה ממיליון נפשות, היו בעקרון בוגדנים.

תומכיה העשירים של תנועת ההשכלה הקרובים לשלטון, מצאו עכשיו, בעת חולשה של עם ה', הזדמנות נאותה לבצע את זממם אותו הם חפצים מאז ומקדם: לראות את היהודים משולבים לגמרי בחברה הרוסית, וניסו בכל מיני אמצעים לדבר על כך עם רשויות השלטון.

אולם הצאר הצורר בעצמו ראה את הפתרון ל"בעיה היהודית" ברוסיה באופן אכזרי וברוטאלי ביותר: תכניתו השטנית היתה לחלק את מליון היהודים תושבי ממלכתו לשלושה חלקים: את השליש הראשון יעביר על דתו רח"ל, ויכפה עליו לקבל את הדת הנוצרית, בשליש השני הוא יבצע את מחשבת המן האגגי צורר היהודים, להשמיד להרוג ולאבד, ואילו את השליש הנותר יגרש ממקומות מושבותיהם ולרכזם ב"תחום מושב". גזירות אלו כללו את חבלי הארץ אוקראינה, רוסיה הלבנה, ליטא, מזרח פולין, חצי האי קרים ובסרביה.

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה