פרק כד - בעיר ברסלב · לקרב את הגדולים במעלה...
"והוא ז"ל האריך לדבר עמנו כמה וכמה פעמים מזה, וזירז אותנו לזה מאד בכמה וכמה מיני לשונות... אז היה מתלוצץ מאלה המשתדלים לקרב להשי"ת רק הפחותים במעלה מאד, כגון עניים ואביונים ועמי-הארצות וכיוצא בהם. כי העיקר הוא להשתדל לקרב להשי"ת בני האדם הגדולים במעלה, שיש להם איזה חשיבות. כי בני אדם אלה קשה לקרבם מאד, וכשזוכה לקרבם אשרי לו, כי הוא דבר גדול מאד כשקרב נפשו"ת גדולות להשי"ת, ואז אלו הקטנים והשפלים במעלה נופלים ונטפלים ממילא אליו ומתקרבים להשי"ת, כי מתבטלים כלפי הגדול מהם שנתקרב לדרך האמת להשי"ת".
"ושאלתי אותו ז"ל: "מי הוא הגדול?" השיב בחפזון בדרך גערה על שאני שואל דבר פשוט כזה: 'מי שהוא למדן יותר, חשוב יותר: מי שהוא עשיר-חשוב יותר; מי שהוא מיוחס-חשוב יותר'. והמובן מדבריו היה שכל מי שיש לו איזה חשיבות ומעלה מצד עשירות או מצד חכמה ויחוס, בודאי נשמתו גדולה וגבוהה יותר, וכמו כן יש לו יצר הרע גדול ביותר, וגם בו תלויים כמה נפשו"ת ביותר. ועל כן העיקר להשתדל לקרב מבני הנעורים החשובים שבעיר, כגון בני העשירים ואותן שמוחזקים בלימוד ואז הקטנים מתקרבים ממילא" (חיי מוהר"ן תקמ"ג).