אור ברסלב
באש ובמים פרק כד - בעיר ברסלב › התקרבותו של ר' עוזר

באש ובמים

פרק כד - בעיר ברסלב · התקרבותו של ר' עוזר

להאיר כל העולם כולו

לבו של מוהרנ"ת בער להשי"ת, ושאף בכל לבו לזכות עוד ועוד אנשים מבני ישראל לעורר לבם לכסוף להשי"ת, להרבות חיילים לתורה ויראה טהורה. לשם מטרה נעלה זו היה עושה כל מיני פעולות, ולפעמים אף התלוו לכך תחבולות שונות.

היה זה לאחר שמוהרנ"ת כבר סיים להדפיס את ספר ליקוטי מוהר"ן ומכר את לוחות העופרת, שהיו אז מצרך יקר, ובתמורתם קנה ספרי קודש שונים, כמו כן היה מוכר ספרי רבינו למוכרי ספרים, ובתמורתם קיבל ספרים אחרים, כגון משניות, "עין יעקב" ושאר ספרי קודש השוים לכל נפש. וכל אימת שהיה מבקר באומאן, היה מציג למכירה את הספרים האלה ליד ספרי רבינו בבית הכנסת המרכזי, ובאותה עת שהיה מוכר את הספרים, היה מדבר דיבורי אמונה המעוררים כל לב שיסודותיהם בנויים על תורות רבינו, מבלי להתחשב אם אכן שומע מאן דהוא את דבריו. הרבה לעגו לו מאחורי הגב על הנהגה זו. אולם הוא בשלו, אין זמנו פנוי לעיין אם מעריצים אותו או לועגים לו, כל כולו נתון להפיץ דעת דקדושה בעולם, ולמען מטרה זו לא יעכבהו שום דבר.

באחת ההזדמנויות, נדבק אליו יהודי בשם ר' עוזר, אמנם בתחילה לעג לו אף הוא כשאר בני המקום, אולם פעם אחת בא מוהרנ"ת לאומאן, והחל לדבר דיבורי התלהבות והתעוררות מהתכלית של העוה"ז. ר' עוזר שם לבו כי דיבוריו של מוהרנ"ת אינם דיבורים בעלמא, אצורים בהם דברי אלקים חיים מתכלית האדם עלי אדמות, דיבורים יקרים מפז ומפנינים ונופת צופים.

ר' עוזר זה, מקור מחצבתו היה ממשפחה חסידית מיוחסת באומאן, שהתנגדו בכל תוקף לחסידי ברסלב. הוא התפעל מאד מדברי מוהרנ"ת אשר נכנסו עמוק בלבו, וחוללו מהפכה במוחו ובלבו עד שבמשך הזמן הפך להיות מהאנשים המקורבים והנאמנים ביותר של מוהרנ"ת.

תחילת הקשר עמו היה בשאלה שהפנה ר' עוזר למוהרנ"ת: מה הדין, שאל אותו, לאחד שזלזל בתלמיד חכם (בהתכוונו לרבינו). מוהרנ"ת ציטט מהשולחן ערוך (אורח חיים סימן תר"ו, סעיף ב'): "מביא עשרה בני אדם ומעמידם על קברו ואומר: חטאתי לאלוקי ישראל, ולפלוני זה שחטאתי לו". ר' עוזר עשה כן, ומאז התקרב מאד למוהרנ"ת (ימי התלאות, שיח שרפי קודש א' תקצ"ו).

בהגיע השמועה למשפחתו של ר' עוזר, שהוא הפך לחסיד ברסלב, חרה אפם מאד, עד שמרוב זעמם רצו לרצחו נפש, פשוטו כמשמעו. הדבר הגיע לאזניו של אחד מחסידי ברסלב, והציע לר' עוזר לברוח עד יעבור זעם. הוא ברח איפוא לעיירה קרובה ונשאר שם עד ששכך כעסם (כוכבי אור עמ' ל"ג ס' ל"א).

ר' עוזר היה בוחר לו מקום מחוץ לעיר, שם היה נשאר כל השבוע מיום א' בבוקר ועד ערב שבת. כל מה שהיה לוקח עמו היה לחם יבש. הוא היה מבלה את כל היום בתורה ותפילה. פעם אחת עברו שם כמה פועלים, מצאו אותו והשיבוהו העירה. ר' עוזר לא התבייש מפני המלעיגים עליו, ועמד כצור איתן בעבודותיו הקדושות.

* * *

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה