פרק כג - החלל הריק והמורשה לדורות · מי יתן לנו תמורתו---
עדת החסידים נתייתמה. רבינו הותיר אחריו חלל ריק, חלל אשר זעק השמימה. צעיר לשנים היה רבינו בעזבו את חסידיו הנאמנים והקשורים בו קשר אמיץ וחזק אשר לא נודע כמוהו, זמן לא רב זכו החסידים ליהנות לאורו, והוא עלה בסערה השמימה, והם עומדים אכולי צער, נושאים עיניהם השמימה כשהזעקה מנסרת בחלל:
אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, על מי השארת אותנו---
ביותר כבדה המכה הנוראה על בחיר התלמידים מוהרנ"ת. קשה לתאר ולשער ולהעלות על הדעת כיצד השפיע עליו האסון הכבד והנורא הלזה, שמונה שנים בלבד זכה להמצא במחיצת רבינו, הוא אשר הציל את כל עתידו הרוחני, ממנו שאב את מקור חיותו, והוא אשר נשאו וגדלו כאשר ישא האומן את היונק. כיצד איפוא ימשיך חסיד סוער זה, אשר רבות רבות סבל עד שזכה למצוא את מורו ומאיר דרכו, ועתה... ועתה חשכו עיניו ולבו חלל בקרבו...
אולם לא איש כמוהרנ"ת יפול לזרועות יאוש, מלומד ומאומן הוא היטב מפי רבינו כי היאוש אינו בעולם כלל וכלל, יהיה מה שיהיה... רבינו העשירו בדעת וחכמה שיוכל לנתב את דרכו גם כשנסתלק מעמו ועזבו לאנחות.