פרק כג - החלל הריק והמורשה לדורות · טלטולי דרך
ראש חודש שבט חל באותה שנה ביום שבת קודש, והם התארגנו לצאת מברסלב ביום ג'.
אותו יום היה יום חורפי קשה. בחוץ השתוללה סופת שלגים מלווה ברוחות חזקות מאד, וכמעט שלא היה שייך לצאת בשעה כזאת, כך שהנסיעה כמעט התבטלה כליל, אולם מוהרנ"ת התגבר על עצמו והחליט לנסוע בכל אופן. למעשה יצאה רק עגלה אחת, ובה מוהרנ"ת.
אולם אחרי שנסעו כברת דרך של מספר פרסאות, נאלצו לחזור. כדרכו לא נותן מוהרנ"ת לעצבות שתשתלט עליו בגין כך, וכותב: "ושימחנו עצמנו אז באותו היום הרבה, ולא רציתי להניח העצבות, ולהתעצב על זה, רק חיזקנו עצמינו בשמחה"...