פרק כב - ימי רבינו האחרונים · רוח סערה נורא מאד
"ובעודו שוכב על מיטתו נעשה קול רעש גדול בעיר שיש שריפה ברחוב הסמוך לביתו. והיה אז רוח סערה גדול ונורא מאד אשר אין שכיח כדוגמתו, ממש היה מפרק הרים ומשבר סלעים. והסוכה שעשו אצל ביתו נפלה מגודל הרוח... וברחו רוב העולם אל השריפה, ולא יכולתי לשית עצות בנפשי מה לעשות, ואמרתי בליבי שאני בודאי לא אפרד ממנו, יהיה איך שיהיה!"
"אך לעת עתה רצתי גם כן למקום השריפה לראות מה נעשה שם, כי הבנתי שבשעה קלה זאת לא יסתלק. ובעודי רץ לשם חמל ה' ית' על עמו ותשקע האש בנס נפלא בתוקף רוח סערה כזה. ופגעו בי אנשים בהיותי רץ למקום השריפה והודיעו לי שבעזרת ה' שקעה האש במקומה, וחזרתי אליו."