פרק כב - ימי רבינו האחרונים · עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי...
"ואחר כך בכיתי עליו הרבה בהיותי יושב אצלו על הארץ. ובתוך כך נתקבצו שאר אנשים, ועמדו עליו ובכו עמי, ולא היה שום אדם בעולם שבכה עליו על הארץ כי אם אני לבדי... כי "עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי" (איכה ג', נ"א), כי כבר העיד עלי הוא בעצמו ז"ל שאני יודע ממנו יותר מכולם" (ימי מוהרנ"ת סו).