פרק כא - ראש השנה של רבינו · הקאות של דם
"בראש השנה האחרון שהיה באומאן, שחל ביום ש"ק אז נחלש מאד באותו יום, דהיינו ביום שבת קודש א' דר"ה, והתחיל לצאת דרך פיו דם הרבה, והוא היה מתיירא מאד כשיצא ממנו דם ע"י ההוסט, בפרט עתה שיצאו ממנו דמים הרבה בלי שיעור, והיה חלש מאד..."
"ודרכו היה תמיד לומר תורה ביום א' דר"ה לעת ערב בין השמשו"ת של יום ב'..."
"אחר אכילת סעודת שחרית, שאז היה דרכו להתחיל להכין עצמו לומר תורה... התחיל להתגבר עליו חולי ההוסט בהתגברות גדולה מאד, והתחיל לפלוט דם הרבה על ידי ההוסט, מה שלא היה כן זמן רב, כי אף על פי שההוסט (השיעול) לא פסק ממנו כל ימי חליו, שנמשך יותר משלוש שנים, אבל לא היה ההוסט כי אם עם ליחות אבל לא עם דם, והתגבר עליו ההוסט עם יציאת דם הרבה מאד, והיה פולט דם הרבה כמו קילוח מים ממש, אשר לא יאומן כי יסופר, כי נתמלאו כמה כלים מדמו, והיו לו הקאות הרבה, ואמר שמעולם לא היו לו הקאות כי אם אז באותו העת, ותוקף התגברות החולאת אז היה בלי שיעור, עד שכמעט היה נסתלק אז..."