פרק כא - ראש השנה של רבינו · המניעות של רבי אהרן
כאמור, לאחר שבת נחמו של שנת תק"ע, שב מוהרנ"ת לביתו, וחזר אל רבינו לקראת ראש השנה, ביום שלישי דסליחות. מאז כבר לא שב לביתו, ושהה אצל רבינו כל ימי הדין והרחמים, עד לאחר הסתלקותו ביום ח"י תשרי תקע"א.
הוא נסע לרבינו יחד עם רעהו ר' נפתלי מנמירוב. ויהי בהיותם בדרך לעלות להיראות את פני רבינו, פגשו ברבי אהרן, אחד מבחירי תלמידי רבינו, רבה של העיר ברסלב, כשהוא נוסע בכיוון ההפוך, הוא שב זה עתה מאומאן, והוא בדרכו חזרה לביתו, להיות בראש השנה בברסלב...
"עכשיו אתה חוזר מהרבי?!"-שאלו שניהם בתדהמה את ר' אהרן. ור' אהרן סיפר להם גופם של דברים. ומעשה שהיה כך היה:
סמוך לראש השנה הגיע ר' אהרן לרבינו. הוא השיח את לבו לפני רבינו, שהגם שרצונו חזק ואיתן להיות אצלו בראש השנה, ולשם כך בא מברסלב עירו לאומאן, אולם תוך כדי כך הגיע לו מכתב מחשובי תושבי ברסלב, בו הם מפצירים ומתחננים אליו שהוא מוכרח לשוב לעירו להיות עמם בראש השנה. הם טוענים: לא זו בלבד שרבינו עזבם בזאת השנה, והם נשארו כצאן ללא רועה, עוד רוצה אף הוא להיעדר מהעיר בימים נוראים אלו. ר' אהרן בידעו את גודל מעלת הראש השנה של רבינו, לא רצה להיענות להפצרותיהם, אולם בכל זאת החליט לשאול את רבינו על כך.
אמנם כן, השיבו רבינו עליך לשוב לביתך להיות עם צאן מרעיתך. ר' אהרן לא האמין שזו תהיה התשובה, והחל להתחנן על נפשו שרבינו לא יורהו לנסוע הביתה. ברם, רבינו לא נענה לו, הוא שלחו מעל פניו שיסע מיד לביתו להיות עם אנשי עירו. אולם רבינו הוסיף: אינך יכול לתאר לעצמך את הצער שיהיה לי כשלא תהיה עמנו בראש השנה.
"אם כן" ביקש ר' אהרן "אשאר כאן". אולם רבינו לא הסכים עמו, ור' אהרן שב לביתו.
ר' אהרן סיפר זאת למוהרנ"ת ור' נפתלי. "אעפ"כ" אמרו לו "היית צריך להשאר". הם מיחו בפניו, שאין נכון הדבר לא להיות אצל רבינו בראש השנה.
"אנחנו" סיימו שני החסידים הנאמנים "אפילו היה רבינו מגרשינו בקורות הבנין (מיט דריקעס), לא היינו מסכימים ללכת מעמו בראש השנה" (ע"פ שיח שרפי קודש א'-קי"ז). 1