פרק כ - אומאן · מפשטות לגדלות
מוהרנ"ת ממשיך בתיאור אותו ליל שבת נחמו:
"ואחר כך (אחרי גמרו את התורה הזאת-ע"ח) בא לשמחה גדולה, וציוה לזמר "אזמר בשבחין" תיכף קודם נטילת ידים לסעודה (מה שדרכו היה תמיד לזמר אחר ברכת "המוציא"), וגם בעתים הללו שהיה חלוש מאד, על פי רוב לא היו מזמרים כלל, אך עכשיו מגודל השמחה ציוה לזמר תיכף, וגם הוא בעצמו היה מזמר עמנו יחד, ואחר כך היה מדבר ומשיח עמנו הרבה בשמחה גדולה ובחן אמיתי נפלא ונורא מאד מאד..."