פרק כ - אומאן · העסק עם שלושת האפיקורסים מאומאן
כזכור, שהה רבינו באומאן בעת עקרו מזליטיפולי לברסלב, לפני מספר שנים. הוא שבת אז שבת אחת באומאן.
כאשר נודע לחייקל אפיקורס על ביקורו של רבינו בעיר, שנודע בכל הסביבה כצדיק וחכם גדול-פנה הלה אל חתניו ואמר: אלך נא אל אותו אדם מפורסם ואתהה על קנקנו, ואם אמצא בו דבר מעלה וחכמה, תצטרפו אף אתם עמי ונראה מה נעשה עמו.
באותה שעה שרבינו הגיע לעיר, הגיע אף אחד מגדולי שרי המלוכה, והתאכסן ממול לאכסניית רבינו.
מיד בהכנס חייקל לרבינו, בעודו פותח את הדלת, קרא רבינו לעברו:
"מה רוצה יהודי?".
"שמעתי שאדם גדול הגיע הנה, ורציתי לערוך אצלו ביקור נימוסין"-השיב חייקל.
"אדם גדול?" תמה רבינו "והרי ממול ביתי גם כן הגיע אדם גדול ומדוע איפוא לא תלך לבקר אצלו?"...
הדברים הברורים והאמיצים שניתכו לעבר חייקל, שלא היה רגיל במעין אלה, נחתו על ראשו כרעם. הוא נשאר עומד על עמדו כאילם.
כשחזר מרבינו אמר לחתניו: הגם שלא דברתי עמו אלא מלים ספורות, והוא גם פגע בי-אף על פי כן נוכחתי כי יש עם מי לדבר...
חייקל חזר מאוחר יותר עם חתניו, ובהכנסם לרבינו מצאו אותו באמצע אמירת תורה בפני החסידים. רבינו בראותו אותם, סובב מיד את ענין התורה והגיע לניתוח חשבון מעמיק ומסובך (ממסכת סוכה דף ח' "כל אמתא בריבועא, אמתא ותרי חומשא באלכסוני"-ראה תוס' שם שכתב "לא דק").בשמוע המשכילים את החשבון העמוק ואת ניתוחו של רבינו, נענו זה לזה בלחישה: חשבון זה מכוון אלינו ולא לחסידיו, הוא רוצה להעמידנו במבחן אם נוכל לפתור אותו...
הללו התעמקו בדברי החשבון, וכל כמה שייגעו את מוחם לא הגיעו לפתרונו הסופי, עד שרבינו נענה להם והסביר להם את החשבון בפרוטרוט, בבהירות ובטוב טעם ודעת. הם נדהמו מרוב חכמתו ומעומק גאונותו גם בחכמת המטמטיקה וההנדסה.
"אנא, ישאר רבינו בעירנו!"-קראו שלשתם פה אחד.
רבינו השיב להם כי עדיין לא הגיע הזמן, והוא יבוא ברגע שישלחו לו את הספר "יין לבנון" (שחיבר מורם המשכיל הנודע נפתלי הירץ ויזל. כתב יד מאותו ספר היה בביתו של הירש בער).
בצאת השבת עזב רבינו את אומאן והמשיך לברסלב.
כמסופר, כעבור כשמונה שנים לאחר השריפה הגדולה בברסלב, באותו יום ראשון בו עזב את העיר, הגיע השליח מטפליק, ולמרבית הפלא הביא עמו את הספר "יין לבנון" בצרוף בקשה מאותם משכילים מנהלי העיר, שרבינו יבוא לדור באומאן.