פרק יח - עם הרב הקדוש מברדיטשוב · אתרוג בזכות הרב מברדיטשוב
"באותה שנה" כותב מוהרנ"ת "לא היו אתרוגים מצויים כלל, וכבר עבר ראש השנה ויום הכיפורים, ושנים ושלושה ימים אחר כך, ועדיין לא הגיעו אתרוגים למדינתנו. ובליל מוצאי שבת, שהוא יום אחד לפני סוכות, הגיעו אתרוגים לקהילת קודש נמירוב, והיה שם רעש גדול ונורא מאד, כי כמה אנשים המתינו בנמירוב על אתרוגים, והשם יתברך סיבב ברחמיו ששלחו אתרוגים גם לפה ברסלב."
"ור' נפתלי נסע עם האיש שהוליכם לפה ברסלב, כדי שלא יסע עם האתרוגים למקום אחר. ובאו לפה ביום ראשון, איזה שעות קודם אור היום, והקיצו את רבינו ז"ל, וקנה אתרוג נאה ונפלא, והיה לו שמחה וחדוה גדולה רבה ועצומה בלי שיעור, ואמר לר' נפתלי: הלא כשנכנסת להעיר לפה, נתגלה אור גדול בכל העולמות, כי ידעתי שיהיו אתרוגים, כי הייתי בטוח על תפילתו של הצדיק הרב הגאון מברדיטשוב זצוק"ל, כי הלא הוא הפאר הקהילה שלנו (היינו של כל המפורסמים), אך שיגיע גם אתרוג לפה -"וואס דא איז די פאבריק פון אידישקייט" (בית היוצר של יהדות)-זהו דבר נפלא! וגודל השמחה שהיה לו מזה, וכל מה שדיבר בזה-אי אפשר לבאר. ואמר, ששלושה ימים לא הרגיש כלל החולאת הכבד שלו מעוצם השמחה, ואמר שהיו צריכים לקרות כלי זמר מגודל השמחה".