פרק יז - הוא כבר צדיק · דו-שיח בענין הגלגול
מוהרנ"ת מספר על דו שיח נוקב ומעניין שהיה לו עם רבינו באותה תקופה:
"פעם אחת עמדנו לפניו ביום ראשון אחר שבת נחמו תקס"ט (1809), והוליכו מת לפני חלונות ביתו, והיו הולכין אחריו ובוכין ומספידין עליו כדרך העולם. ענה ואמר: 'דער מת קער לאכן'-המת מסתמא שוחק בלבו על שבוכין אחריו, כי בוכין על שנפטר מן העולם כאילו אומרים לו: הלוא טוב אם היית מאריך עוד ימים בזה העולם, וסבלת עוד צרות רבות בזה העולם, והיתה לך עוד מרירות העולם (אמער וואלסט נאך פאר שווארצט גיווארן אויף דער וועלט)".
"שאלתי אותו: הלא גם שם לא ינוח מיסורים, כי לא היה צדיק גדול כל כך, שלא יסבול שום צער גיהינום וחיבוט הקבר, ואם כן גם שם יש לו יסורים".
"השיב: על כל פנים עתה יהיה הקץ והגמר מהיסורים וצערו, כי יסבול מה שיסבול, ואחר כך יזכה למה שפעל בזה העולם-איזה שכר עולם הבא על מעשיו הטובים".
"חזרתי ושאלתי אותו: הלא יש גלגולים, ואולי יצטרך לו להתגלגל עוד פעם אחת בזה העולם, ואם כן מה פעל במה שנפטר עכשיו מצרות עולם הזה".
"השיב: אם ירצה יוכל להתעקש ולטעון שם שאינו רוצה בשום אופן להתגלגל ולילך עוד הפעם בזה העולם".
"שאלתי אותו: וכי יועיל זה מה שלא ירצה להתגלגל?"
"השיב: בודאי יועיל אם יתעקש ויטען עשו עמי מה שתרצו כאן, ועשו עמי הגמר והסוף כאן כרצונכם, רק בזה העולם אל אחזור עוד להתגלגל ח"ו. ואמר בזה הלשון: 'עקט מיט מיר דא'-בודאי יכול לפעול זאת. וכפלתי ושניתי בדברי עמו ז"ל כמה פעמים אם יועיל זאת, ואמר שבודאי יועיל אם יהיה חזק בדעתו לטעון כך".
ומסיים מוהרנ"ת את סיפורו, וכותב ברוב ענוותנותו: "ולקחתי זאת בדעתי היטב, וקשרתי אותו במוחי לזכור זאת היטב, אולי אזכה לזכור זאת בעלמא דאתי לטעון כך לפני הבית דין של מעלה, למען אוכל להנצל מגלגולים, כי איך שיהיה עמי ח"ו, כי איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי, אף על פי כן על כל פנים טוב יותר מלהתגלגל ח"ו ולהיות ח"ו בסכנה גדולה של הבלי העולם הזה ח"ו. השם ית' יזכנו מעתה לשוב בתשובה שלמה לפניו כרצונו הטוב" (חיי מוהר"ן תמ"ו). 4
* * *