אור ברסלב
באש ובמים פרק יד - בעיר זאסלב › החשק התגבר על המניעה

באש ובמים

פרק יד - בעיר זאסלב · החשק התגבר על המניעה

רפואה ללא תרופות גשמיות

אחד מן הזמנים בהם היו נוהגים חסידי ברסלב להתקבץ אצל רבינו, היה בחג השבועות. באותו חג השבועות, שרבינו אמור היה להתעכב בעיר זאסלב-לא חפץ שיבואו אליו, ואף הודיע זאת לחסידיו שלא יבואו אליו לחג. מוהרנ"ת כותב: "וכתב לנו אגרות שלא ירום אחד מאתנו את רגלו לבוא אליו על שבועות". רבי נפתלי שהיה מן הראשונים לקריאת המכתב, מכיון שהיה אז בברסלב-הבין שבכגון דא אין צריך לציית לרבינו, ושיש לנסוע אליו לשבועות על אף אזהרתו לא לבוא אליו, ושאכן יסעו אליו החסידים לשבועות כרגיל.

הוא התחיל לזרז את כל אנ"ש שיתאמצו בכל כוחם לנסוע לרבינו על אף המרחק הרב בין זאסלב לברסלב (כ-160 קילומטר). הוא שלח מכתבים אליו ולכל החסידים שיבואו לחג השבועות, ואמנם החסידים הגיעו אליו מכל הערים והעיירות, כפי שמוהרנ"ת כותב: "וכן עשו פה ברסלב, ואנשי נמירוב וטפליק ודאשיב וכו' ונסעו לזאסלב על שבועות".

מוהרנ"ת לעומת זאת היה חלוק בדעתו בענין הנסיעה לרבינו, וכן התגברו עליו המניעות ביתר שאת, כפי שהוא עצמו כותב: "ואני הייתי במאהלוב אז, והיתה דעתי חלוקה מאד מאד בענין הנסיעה אליו לקהילת קודש זאסלב, כי היה לי מניעות עצומות בלי שיעור, וידעתי שרבינו ז"ל כתב שלא לבוא אליו, על כן הלך לבי הנה והנה איך להתנהג, ובחסדו הגדול והנורא התגבר החשק על המניעה, ונתגברתי ונסעתי לברסלב, לנסוע משם לזאסלב".

נסיעה זו היתה חשובה מאד למוהרנ"ת, ולכן לא הביט על שום דבר, הוא התגבר על מכשולים רבים ועצומים שנערמו בדרכו, וכדאי לקרוא את כל הפרטים שמוהרנ"ת מאריך בהם בספרו:

"ועוצם היסורים והמניעות שהיו לי בבית חותני בנסיעה זו אי אפשר לפרש ולבאר, כי חותני היה אז בביתו, והיה גדול וחשוב ויקר שם מאד מאד, ונאספו אליו מכמה עיירות בעסקי משפט..."

פרט מעניין מציין מוהרנ"ת, המוכיח כבדרך אגב עד כמה העריכו חותנו על אף הכל:

"חותני היה מוכן לנסוע אחר שבועות עם אשתו לקהילת קרמניץ להנהיג הרבנות שם, ורצה להשאיר אותי בכאן במאהליב על מקומו (!) ואני באתי פתאום לביתי, והתחלתי להכין עצמי לנסוע לברסלב כנ"ל, ועמדו כולם משתוממים... וזוגתי התחילה לבכות מיד, כי כבר ידעה שלא תוכל למנוע אותי בשום אופן... ואני הלכתי לקבל רשות, והקפיד עלי מאד, ורצה למנוע אותי הוא וזוגתו, היא חמותי, אבל אני לא השגחתי על דבריהם כלל, והלכתי מהם, וקבלתי חפצים שלי ונסעתי מיד..."

"וגודל חלוקת העצה שהיה לי אז, ועוצם המניעות והיסורים שהיו לי אז בענין נסיעה זו-אי אפשר לבאר, והשם יתברך עזרני לשבר כל המניעות, ובשעה אחת נגמר בדעתי לנסוע, בעת שהיה הזמן קצר מאד לעסוק בנסיעה הזאת, אבל השי"ת הזמין לי מיד עגלה ומעות על הוצאות קצת, כי תיכף כשנתחזקתי בדעתי לנסוע בודאי ויעבור עלי מה-תיכף סייעני השי"ת והזמין לי צרכי נסיעתי, כי כן דרכו יתברך תמיד, כי הבא ליטהר מסייעין לו, וכל המניעות הם רק מניעות המוח, ואף על פי שנדמה להאדם שיש לו מניעות גדולות באמת שאי אפשר לשברם, אף על פי כן באמת כולם הם רק מניעת המוח, ואם יגביר החשק והרצון כראוי, ויכסוף באמת לגמור את הדבר שבקדושה-בודאי ישבר כל המניעות".

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה