פרק יג - גלות מאהליב · מעלת ההתבודדות
"בעת שאמר רבינו זצוק"ל התורה ס"ו, (ויהי נא פי שנים ברוחך אלי) דיבר עם מוהרנ"ת מענין מערת אליהו ז"ל, והבין מוהרנ"ת שאליהו הנביא לא בא למדריגתו כי אם על ידי התבודדות. ונתעורר מוהרנ"ת והלך לעזרת נשים ועסק בתהילים והתבודדות בהתעוררות גדול. ובתוך כך היה אחד מאנשי העיר עושה מסיבת "תנאים" (מסיבת אירוסין), ורצה שמוהרנ"ת ג"כ יהיה על התנאים, וחיפשו אותו ולא מצאו אותו, והבינו מסתמא הוא עוסק בהתבודדות, והתחילו לצעוק ברחובות: ר' נתן, ר' נתן, ואז יצא לחוץ והלך אל התנאים" (אבני"ה ברז"ל סי' כ"ד).
מסופר, שרבינו אמר למוהרנ"ת שבעת שהיה בארץ ישראל וביקר במערת אליהו הנביא "האב איך זיך אויסגעמאלט אט דא איז געשטאנען אליהו הנביא און זיך אויסגערעדט דאס הארץ פאר השי"ת" (ציירתי לעצמי שכאן עמד אליהו הנביא והשיח את לבו להשי"ת) ומזה הבין מוהרנ"ת שגם אליהו הנביא לא הגיע למדריגתו כי אם ע"י העצה הזאת של שיחה בינו לבין קונו כנ"ל.