פרק יב - חבלי משיח · סדר תעניות
בעשרת ימי תשובה של אותה שנה, יצא פעם רבינו מן המקוה ואמר: עתה נתגלה לי מן השמים כיצד על אנשינו לנהוג בענין תעניות למשך כל ימי חייהם, מה מספר הצומות שכל אחד מאנשיו צריך לצום. רבינו ציוה שלאחר יו"ט יכנסו אליו איש איש בענין זה.
כשנכנס מוהרנ"ת לרבינו, ראה מונחים לפניו פתקאות עליהם היו רשומים בכתב ידו הקדושה ענינים שונים. מוהרנ"ת לא ידע מה רשומים באותן פתקאותו (כפי שהוא עצמו מציין), כי מן הנמנע היה להתבונן ברשימות. כאשר ישב סמוך לרבינו לקבל פתקתו, הבחין כי רבינו מעיין בפתק שלפניו ומתבונן בו עמוקות, טרם שהתחיל לדבר ולפרט לו סדר הצומות.
הוא גילה למוהרנ"ת את הימים שעליו לצום, וביקשו לרשום זאת על גבי הניר כדי שיהיה לו לזכרון, בהזהירו אותו לשמור על הכתב היטב. תעניתים אלו-מדגיש מוהרנ"ת-הם דברים יקרים והנהגות עליונות מאד מאד, ואשרינו שזכינו לקבלם.
סדר התעניות שרבינו ראה בזה סדר עבודה ותיקון נפלא לתלמידיו, נמשך לערך כשנתיים. רבינו ציוה למוהרנ"ת שבחדשי התעניות יקפיד ביותר לעסוק במצות מעשר כספים.
כעבור שנתיים, כשרבינו שב מלמברג, הורה לאנשיו לא לצום יותר בהוסיפו: מי שאינו זוכה להיות אצלו על ראש השנה, לא מועילה לו התענית, ומי שזכה להיות אצלו בראש השנה- אינו זקוק לצומות...