פרק יב - חבלי משיח · במחיצת הצדיק מברדיטשוב
בקיץ של שנת תקס"ו-ז חידש הסבא משפולי את המחלוקת על רבינו, לאחר ששקטה כמה שנים (מאז סוף שנת תקס"ב כשרבינו עבר לברסלב).
באחד הימים של אותו קיץ, פנה פתאום רבינו למוהרנ"ת וחבירו ר' נפתלי, וציוה עליהם שיסעו למז'בוז' לקבר הבעש"ט, ובדרך יחנו בברדיטשוב ויכנסו אצל הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב. רבינו לא פירש להם סיבת נסיעה זו.
הם הגיעו לברדיטשוב ביום ששי, ומיהרו לבית הרב. אך מה גדולה היתה הפתעתם כאשר שמעו מפי הצדיק שביקורם עתה אינו בזמן הראוי, היות שהסבא משפולי נמצא אצלו לשבת. הם יצאו מיד את בית הצדיק כי לא רצו שהוא יאמר להם בפירוש לעזוב את העיר לעת כזאת.
ר' נפתלי אמנם לא רצה להשאר בשבת בברדיטשוב, אך מוהרנ"ת אמר לו: הרי רבינו שלח אותנו להיות אצל הצדיק מברדיטשוב בשבת זו, ככל הנראה היתה לו כונה מיוחדת בזה, וממילא מחוייבים אנו לבצע את שליחותינו, ואדרבה. כנראה נכון לנו תפקיד נכבד בשבת זו, למנוע מהסבא משפולי שיוציא לעז על רבינו באזני הצדיק מברדיטשוב, שכידוע היה ממעריציו הגדולים של רבינו.
וכן היה. הם החליטו להסתתר בברדיטשוב עד סמוך לשבת ממש, כך שלא יהיה סיפק בידיהם לעזוב את העיר בטרם התקדש היום. כאשר יצאו ממקום הסתרם בסמוך לשבת ופנו לביתו של הרה"ק מברדיטשוב-שאל אותם: עדיין אתם כאן?!
כיצד יכולים לנסוע מפה ולא לשבות עמכם בשבת קודש-השיבו השניים.
כאשר נכנסו מוהרנ"ת ור' נפתלי לקבלת שבת, קיבלם הצדיק בכבוד גדול, ובמיוחד קרב את מוהרנ"ת (כנזכר לעיל שהה מוהרנ"ת בברדיטשוב זמן מסויים טרם התקרבו לרבינו, והרה"ק מברדיטשוב חיבב אותו מאד וכינה אותו "נת'לה שלי").
לאחר התפילה, נוהג היה הקהל להמתין בבית הכנסת עד לאחר שסיים ר' לוי יצחק את תפילתו, ולאחר מכן היו עוברים לפניו לברכו בשבתא טבא, וכאשר לא ראה את מוהרנ"ת בין העוברים, כי הוא עמד עדיין בתפילה, שאל לעיני כולם, ובמעמד הסבא משפולי: היכן נת'לה?.
בעת סעודת שבת בבית הרה"ק מברדיטשוב, המתינו מוהרנ"ת ור' נפתלי עד שהסבא משפולי ישב על מקומו, ורק אז התיישבו שניהם בסמוך לו, אחד לצידו ואחד כנגדו, כדי שיוכלו להגיב מיד בעת הצורך, אם הסבא ינסה לדבר על רבינו.
כאשר העמידו את היין על השולחן, נטל הצדיק מברדיטשוב את צלוחית היין, וכיבד את מוהרנ"ת, מחמת הוקרתו אליו, שיחלק לקהל מן היין, וכן עשה בשאר סעודות השבת. הסבא שנוכח בכבוד הרב שרוחש הרב למוהרנ"ת-לא העיז לפצות פיו נגד רבינו, וכל סעודות השבת עברו בשלום.