פרק יא - הסופר · "האתה תהיה במרה שחורה?!"
מוהרנ"ת נשאר כל השבוע בברסלב להתעסק סביב כריכת הספר שנתעכב בכל ימות השבוע, כפי שהוא מציין: "הייתי שם בשבת קודש ובכל השבוע עד יום חמישי, כי נתעצל הכורך הנ"ל. ובכל ימי השבוע הזאת דיבר עמי הרבה, וכל דבריו-לחזק אותי הרבה בשמחה, ואמר לי: אפילו החולה המוטל על ערש דוי מחזקין אותו הרבה ואומרים לו שלא יפול בדעתו ויחזק עצמו בכל עוז, וכך באמת חוזר החולה לאיתנו ובריאותו ע"י שמחזק א"ע ומבריא א"ע ואינו נמשך אחר עצלות וכבידות חליו, כי ע"י זריזותו והתחזקותו חוזר לבריאותו באמת. כדברים האלה וכיוצא בהם דיבר עמי הרבה מענין התחזקות להיות בשמחה בכל מה דאפשר" (ימי מוהרנ"ת ט').
ועוד אמר לי: "האתה תהיה במרה שחורה?! אתה מחויב להיות בשמחה תמיד! (בפירוש אמר לי כן) והאתה תיתן שיפילוך? עוד יתרחשו ענינים! אחי, אחוז עצמך, ה' עמך אל תפחד!" (חיי מוהר"ן שע"א).