אור ברסלב
באש ובמים פרק יא - הסופר › אשרי... שזכינו לעמוד לפניו לשמוע הבל פיו הקדוש

באש ובמים

פרק יא - הסופר · אשרי... שזכינו לעמוד לפניו לשמוע הבל פיו הקדוש

יסורים למען כלל ישראל

ובכן, מוהרנ"ת, הוא היה התלמיד המוכשר והכלי המושלם להמשיך את דעת רבינו בעולם לנצח. וככל שהתקרב לרבינו הבין יותר איך שבכל תורה שלו, בכל שיחה ובכל תיבה הוא טומן אוצרות נפלאים של דרכים בעבודת ה' עבור דורו ועבור הדורות הבאים עד עולם. כתוצאה ממסקנה זו, הקפיד מוהרנ"ת ביותר לרשום כל מה ששמע מפי רבינו ולא לאבד אף קוצו של יוד, כפי שהוא כותב: 1

"כמה פעמים הזהיר לכתוב כל שיחה ושיחה ששומעין מפיו הקדוש, ואמר: בשלמא דברים הנכתבים בספר, אם לא יזכור אותם עכשיו יוכל לראותם וללמוד בהם בפעם אחר, אבל כל הדברים שאתם שומעים מפי, שוב לא תשמעו עוד פעם אחרת לעולם, על כן בודאי אתם צריכים לזכור מאד כל דיבור ודיבור ולכתוב הכל, כל שיחה וסיפור" (ומחמת זה התחלתי לכתוב קצת שיחות ששמעתי מפיו הקדוש בעצמו או על ידי אחרים אבל לא נכתב חלק מאלף) (חיי מוהר"ן שנ"ז).

ולהשלמת הפרק כדאי להביא עוד קטע ממה שמוהרנ"ת מפליג בגודל חשיבות של כל שיחה ושיחה שיצאה מפיו הקדוש:

"לא היה שום קביעות לאמירת תורה... רק בכל עת שנזדמן שזיכנו ה' ית' היינו זוכים לשמוע מפיו תורה נפלאה, לפעמים בליל שבת קודש, ולפעמים בשבת בבוקר, ולפעמים בליל מוצש"ק אחר הבדלה, ולפעמים בימי החול. וכמה פעמים נזדמן שמתוך שיחתו שהיה משיח ומדבר עמנו הרבה מעסקי העולם, והיינו מדברים עמו כל מה שנזדמן לתוך פינו, ואח"כ זכינו לשמוע ממנו תורה הרבה, והתורה היתה מעין כל השיחות שספרנו עמו, וזה היה שכיח מאוד, עד שהתחלנו להכיר בעינינו ממש שכל שיחתו היא כולה תורה, וכל פעם שהיינו מטים אזנינו היטב לשיחתו הקדושה, היינו שומעים שכל דיבוריו הם תורה נפלאה, עד שהתחלנו לכתוב כמה שיחות שלו, אבל לא נכתב חלק מאלף ורבבה..."

ומוהרנ"ת מסיים בהתלהבות עצומה:

"אשרי העת, אשרי השעה, אשרי הרגע שזכינו לעמוד לפניו לשמוע הבל פיו הקדוש. מי יתן לנו עכשיו שעה כזו, היינו מתגלגלים אלפים פרסאות בעפר כדי לזכות לבוא לפניו לשמוע הבל פיו הקדוש העולה על כל הקדושות" (חיי מוהר"ן קכ"ו).

* * *

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה